הסבר מפורט
חוק עבודת נשים מעניק לעובדת שעבדה לפחות 12 חודשים זכות לחופשת לידה של 26 שבועות, מתוכם 15 שבועות בתשלום מהמוסד לביטוח לאומי (דמי לידה). עובדת שעבדה פחות מ-12 חודשים זכאית ל-15 שבועות חופשה בלבד. דמי הלידה מחושבים על בסיס שכרה של העובדת ב-3 החודשים שקדמו ללידה, עד תקרה שנקבעת על ידי הביטוח הלאומי. במהלך חופשת הלידה וב-60 ימים לאחריה, חל איסור מוחלט לפטר את העובדת. העובדת זכאית לחזור לאותה משרה או למשרה חלופית שוות ערך. ניתן להתחיל את חופשת הלידה עד 7 שבועות לפני מועד הלידה המשוער. עובדת שילדה יותר מילד אחד (תאומים ומעלה) זכאית להארכה של 3 שבועות לכל ילד נוסף. בנוסף, עובדת שעברה אשפוז ממושך של הילוד זכאית להאריך את חופשת הלידה עד 20 שבועות נוספים.
נקודות מפתח
בסיס חוקי
חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954
זכות זו מעוגנת בחקיקה הישראלית. לייעוץ משפטי מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני עבודה.
שאלות נפוצות
האם האב יכול לקחת חלק מחופשת הלידה?
כן, ההורים יכולים לחלוק את חופשת הלידה ביניהם. האב יכול לקחת חלק מהחופשה החל מהשבוע ה-7, בתנאי שהאם הסכימה לכך.
האם עובדת עצמאית זכאית לדמי לידה?
כן, עובדת עצמאית שמשלמת דמי ביטוח לאומי ושעבדה לפחות 10 חודשים מתוך 14 שקדמו ללידה זכאית לדמי לידה.
מה קורה אם מפטרים אותי בהריון?
פיטורי אישה בהריון דורשים היתר ממשרד העבודה. פיטורים ללא היתר בטלים מעיקרם, ולעובדת עומדת הזכות לחזור לעבודה.